<h1>ספר המנהגות לרבינו אשר מלוניל</h1>
<h2>דף מט.</h2>
ועתה נדבר על סדר קדושה למה אמרו רבו' ז"ל אלא עלמא במאי (כו) [קא] מקיים ומהדיר ליה בקידושא דבתר דרשא כי כשדורש ברבים ומלמדם ללכת בדרך הטובה הוא דבר גדול. וכן סדר קדושה הוא דבר גדול, שמדבר על ביאת הגואל על תחיית המתים ועל רוח הקדש ועל התורה שלא תפסק ממנו ועל הקדושה שנקדיש הב"ה ועל מלכותו שתתחדש, ואנו מזכירין הפסוקין המבוארין כל זה על הסדר על כן נקרא סדר קדושה, וכן הוא הסדר. אשרי יושבי ביתך, בתי כניסיות ובתי מדרשות שהם באמת בית יי', עוד יהללוך סלה, עוד יהללוך לעולם, כי מלת סלה מורה על העולם שלא יפסק. ואע"פ שאינו מן המזמור תקנו לאמרו בראשו מפני שמבאר היטב שמדבר לעתיד, וכן בסופו שמו פסוק אחד שמדבר לעתיד והוא ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם. ועיקר המזמור מדבר על העתיד ארוממך אלהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד, מלת ועד מורה על עולם שלא יפסק כמו שוכן עד, ומפני שהוא סוף פסוק הוא נקוד בצרי. ואחריו יענך יי' ביום צרה, שמדבר על ימות המשיח, כמו שכתוב והיתה עת צרה וגו', וכתיב ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול, שישובו ישראל לירושלם ויבא גוג ומגוג להלחם, וישלח עזרו מבית הבחירה, ומציון יסעדך, עתה ידעתי כי הושיע יי' משיחו זה משיח בן דוד, אלה ברכב ואלה בסוסים הם חיל גוג ומגוג, המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד, יוסף כח מגיזרת עוד ינובון בשיבה וגו'. ואחר כך ובא לציון גואל שהוא מבואר היטב. ואחר כך ואני זאת בריתי וגו' שמדבר על רוח הנבואה [ודברי התורה] שלא ימושו מפינו, וזה יהיה בביאת הגואל, כמו שכתוב בעת ההיא אשפוך את רוחי על העבדים ועל השפחות, ואחריו ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, שטעמו יושב לשמוע תהלות ישראל, כך מפורש במדרש תלים [פכ"ב]. ומתרגמינן ליה כדי שיבינו אף עמי הארץ, וגם רוב החכמים צריכין לדעת פירושא של קדושה, ועתה אפרשנה. שרפים עומדים ממעל לו, הכבוד יושב וכולם עומדים לשמשו, כמו והוא עומד לשמשם, כך נ"ב. וקרא זה השרף אל זה, נותן רשות לחבירו וחבירו מקבל רשות מחבירו, ואמר קק"ק להורות שאין לקדושתו חקר, כמו שאמר הכתוב ארץ ארץ ארץ, וכן היכל יי' היכל יי' היכל יי', כי כאשר יזכיר אדם דברו ג' פעמים די לו כאילו הזכירו מאה פעמים. וכן אמרו רבותי' ז"ל [גיטין ל"ג ע"א] כל כי רוכלא ולחשוב וליזיל. ופירוש אחר או' בו שהשרף קורא לחבירו אתה קדוש קדוש אמור קדוש יי' צבאות, כמו אברהם אברהם, משה משה, והפסק שביניהם מוכיח מעט, ופירוש מלת קדוש כך הוא קדושה תמורת חולין, כמו שכתוב ולהבדיל בין הקודש ובין החול, כל ענין משובח ונאה וישר שהוא באדם והאדם ההוא נקרא קדוש ותמורתו כשעשה דבר שאינו כראוי כמו שאמרו רבותי' [ע"ז ד' ע"א] על חלילה לך מעשות כדבר הזה להמ' צדיק עם רשע וגו' חולין הוא לך, ורבותינו ז"ל שאמרו קדוש בפיר' פירו' קדושים תהיו כי קדוש אני פרושים תהיו כי פרוש אני בענין שאמרתי אני הוא היו פרושים מכל דבר מגונה ומכל ענין שאינו ראוי לעשות כמוני שכל דרכי ומעשי כראוי הם. ויונתן בן עוזיאל תרגם קדיש בשמי מרומא. הוא עולם העליון אשר שם ה' וכל מלאכי השרת, קדיש על ארעא, עולם השפל, קדיש לעלם ולעלמי עלמיא, העולם האמצעי בשבעה רקיעים, והזכיר העליון והתחתון תחלה כמו שאנו עושין בקרית שמע שנושאין עיננו למעלה ולמטה תחלה, והנכון בעיני קדוש בעולם הזה למעלה ולמטה קדוש בימות המשיח ובעולם הבא שהן עולמות קימין או בשמונה עשר אלף עולמות שברא, ואחריו ברוך כבוד יי' ממקומו, הכבוד יהי' מבורך מן היכל הקדש שהוא באמצע והוא נושא את הכל כמו שאמ' בהגדה ברוך כבוד יי' ממקומו הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו, ודוגמתו אבן שואבת שמעמידין אותה למעלה ונושאה את הברזל מתחתיה. ומצאתי בהגדה בא וראה שלא כמדת הב"ה מדת בשר ודם, משאו למעלה והוא מקום המשא, אבל הב"ה הוא עליון והוא נושא הכל מתחתיו. וזה שאמר הכתוב מעונה אלהי קדם. מקום הוא אלהי קדם, ופירש היאך כי מתחתיו זרועות עולם והם כחותם שהעולם נשען בו. ובתלמוד מפרש דליכא דידע ליה. ואחריו ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללו יה, ונ"ב מפני שהקדוש והברוך הם מדברי קבלה אמ' ומי ימלוך שהוא דברי קבלה כי לא יתכן לאמר ימלוך יי' לעולם יי' ימלוך לעולם ועד שהוא דברי תורה אחר דברי קבלה בקדושה בסדר שעומד, אבל עתה בדברי קדושה שמתרגמין אותן הפסוק אומ' יי' ימלוך לעולם ועד מפני תרגום אנקלוס שהוא גדול מתרגום עקילס שתרגם כתובים. כך שמעתי. ואחריו יי' אלהי אברהם יצחק וישראל שומרה זאת לעולם שתועיל סדר הקדושה הזאת ליצר מחשבותינו ושתכין לבבנו אליך, והבדילנו מן התועים הם האומות כי כלם תועים הם זולתינו, ואחריו קדיש.
